המוזיאון להיסטוריה של הרפואה בפריז

השבוע התלוויתי לידיד מקומי בביקור בכמה מוזיאונים קטנים ומיושנים בפריז. ידידי המלומד הראה לי כמה משופע הרובע הלטיני במוזיאונים בוטיק מיוחדים ועשירים מבחינת הידע ההיסטורי, עם מיצגים המרהיבים בעתיקותם ובחשיבותם בשימור המורשת האנושית.

על המוזיאון הראשון אליו נכנסו אספר בפעם אחרת, רק ארמוז שהוא נמצא ממש לא רחוק מהמוזיאון שלנו, ושראיתי בו כדי בושם, שמן ויין מהמזרח התיכון. אך לרגל גל החורף ושפעותיו כי תכלינה, נתחיל ממוזיאון חשוב ומקסים, והוא המוזיאון להיסטוריה של הרפואה.

המוזיאון שוכן באחד הבניינים המסקרנים והמרשימים ברובע השישי בפריז, והוא במבנה הפקולטה לרפואה. ולא סתם אני אומרת מסקרן, במשך שנתיים הייתי עוברת כמעט יום יום ליד המבנה הזה בשובי הביתה, והייתי מתבוננת על העמודים הגבוהים, ועל הכיתובים הרשמיים החקוקים על הקירות ועל השער היפהפה המעוצב מברזל, ואמרתי לעצמי, מה זה הבניין הזה? ואחרי שתרגמתי (את פער השפה פתרתי באמצעות הגוגל טרנסלייט), גיליתי שמדובר בפקולטה לרפואה, ואז התחלתי גם להבחין בסמל מטה האסקלפיוס, ובכתובת הרשמית של החירות שיוויון ואחווה. ואני חושבת שמעולם לא האמנתי שתהיה לי הזכות להיכנס לבניין הזה, ואולי גם קיוויתי שלא יהיה לי צורך 😉

אבל ידידי, שדוגל בתפיסת ״הבה לי דלת פתוחה ואכנס בה״, או ״כל הדרכים מובילות לרומא וכל דלת פתוחה מובילה לגילוי חדש״, הוביל אותנו במורד רחוב בית הספר לרפואה ברובע השישי, ועצר למרגלות הדלת העצומה של הפקולטה. כמוני כמוכם, לא האמנתי שאכנס לשם, ופתאום מצאתי את עצמי צועדת בתוך הבניין הקר, עם פסלי הראשים על העמודים הנמוכים, עם גרם המדרגות המתרחב משיש, וכך התחלנו את מסענו בבניין לתוך המוזיאון. בשונה מקומת הכניסה, הקומות הבאות היו מחופות בקירות, רצפה ובדלתות עץ חרותות ומקסימות.

כמובן שבדרך נשאבנו אל ספריית הפקולטה, שנראית כמו מקום לתלמידי רפואה, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת 😉 אבל בכל אופן תוכלו לראות בתמונה למה אני מתכוונת.

משם עלינו בקלילות רגליים אל הקומה השניה, אבל… עוד סטייה חיחיחי, כי סטינו לראות את הסטיה המפורסמת והמדוברת ביותר של המין היפה, והיא סטיית ההיסטריה, לא עלינו, כך בציור שמן על כמעט קיר שלם, ראינו את שרקו, הרופא המפורסם והסלבריטי, עומד לו בנונשלנט כשלצידו אחוזה נערה צחת כתפיים (ששמה בלאנש, שבצרפתית זה לבנה) שמוטה בידיו של גבר גבוה משופם אחר, ושתי נשים הלבושות כנזירות צופות בה בדאגה, כשמולם יושבים ומתבוננים כמה עשרות גברים בחליפות ושרקו מסביר ומסביר,

ואת כל הדמויות שבציור (שצויר ב1837 לפי החתימה) תוכלו לזהות בשמותיהן, בעזרת מקרא תמונה שמוצב למול תמונת הקיר.

אז אחרי שראינו את אחד הכוכבים הזורחים בשמי הרפואה בצרפת, אנחנו מוכנים לעלות ולראות את מה שצופן בחובו המוזיאון, ומי יודע מה נראה?

נכנסנו בדלת עץ מגולפת, שהאותיות FM שלובות בה, ואותיות אלו יחזרו על עצמן שוב ושוב בתוך המוזיאון, על המתכת המחושלת, ועל הניירות. עד סוף הסיפור אספר לכם מה משמעות האותיות, למי שעדיין לא ניחש 😉

בכל אופן, אנחנו נכנסים לחדר ארוך ומלבני, שויטרינות מלאות בחפצים מסקרנים מבהיקות בצדדיו, ושני גרמי עץ מובילים לקומה נוספת של מוצגים. זו היה התא של תחום האנטומיה, ובכניסה חיכתה גברת נחמדה, שגבתה מאיתנו 3.5 יורו למשתתף (האמת שלי עלה 2.5 כי אני סטודנטית..)

סיכמתי לכם בסרטון נוסף (מצרפת בסוף הסיפור) את הדברים שראינו במוזיאון, דברים משעשעים ומעניינים, אבל אתכם, קוראיי ומטיילי החכמים, אשתף מהדברים שאי אפשר לשתף בסרטון, כמו הסיפור של המקום.

אז מה הסיפור של המוזיאון להיסטוריה של הרפואה?

הוא נחנך באמצע שנות החמישים של המאה ה-19, ובהתחלה היה נגיש רק לפרופסורים וסטודנטים מהפקולטה לרפואה. והוא סוף סוף פתח את שעריו לקהל הרחב ב-1994, אבל שמר על צביונו המיושן .
האוספים שלו, העתיקים ביותר באירופה, הורכבו על ידי פרופסור לאפיי (le doyen Lafaye), במאה ה-18, שאליו נוסף אוסף גדול של יצירות המכסה את ענפי האמנות הכירורגית עד סוף המאה ה-19. הוא כולל מכשירים ששימשו לטיפול בלואי ה-14, כמו גם כמה ערכות נדירות של רופאים ומנתחים ואפילו מכשירים פיזיולוגיים.

לפרופסור לאפיי היה "ארסנל של כלים כירוגיים, היה לו אוסף נאה מאוד של כלים שהוא הציג לאקדמיה כשהיה מנהלה". עם פתיחת בתי הספר לבריאות, טקסטי הדרישות ציינו כי "לכל אחד מבתי הספר תהיה ספרייה, ארון אנטומיה, חבילה של מכשירים ומכשירים כירורגיים".

לפני שהמקום הפך למוזיאון, הויטרינות היו פתוחות, וכל אחד יכל לגעת ולהשתמש בכלים לצרכי הלמידה.. וכשתהיו במוזיאון תבינו למה זו עובדה מגניבה, כי כשתראו את המוצגים תבינו כמה המוצגים שם הם דברים שביומיום שלנו מצד אחד, ומצד שני כמה רמות מעל וינטג׳, קפיצת ראש להיסטוריה של הרפואה. (נשמע כואב, ולא ראיתי שם אפילו אספלנית אחת לחבוש את מדווי)

מה עוד אני יכולה לספר לכם שלא תקראו בעברית בשום מקום, כי אין שום מקור עברי שמתעד או מספר על המוזיאון ? (מה שהופך אותו למוקד משיכה אמיתי עבורנו המשוטטים…)

אז גם שהאוספים של המוזיאון הם העתיקים ביותר באירופה, ושיש בו תרומות למדע של תיקי מנתחים וכלים של רופאים דגולים, ולא לא תראו שם דברים אחרים שאנשים טובים תורמים למדע בסוף חייהם, אולי מאחורי הדלת הנסתרת שיש שם… בכל אופן יש שם אוספים מדעיים וטכניים, לניתוח חירום. לגִינֵקוֹלוֹגִיָה, כלי תפירת גוף – חייטים וליטוטריפטרים, מכשירים למומחי אוזן, אף וגרון ולרופאי עיניים, מכשירים של רופאי שיניים ורוקחות. המוזיאון הוא היורש של אוסף הציורים של הפקולטה לרפואה לשעבר. אלף תחריטים וליטוגרפיות, 1,600 חתימות ותצלומים, 800 לוחות ספרים של רופאים ומנתחים משלימים את האוסף.

כמו כל מוסד ציבורי תחת המשטר העתיק, לפקולטה לרפואה היו האסימונים שלה שהחליפו, בשנת 1636, את ה-meaux1 (המטבע הנוכחי של אנשי כנסייה) ששולם כשכר טרחה במהלך טקסים, בדיקות או כתשלום על ייעוץ חינם שניתנו לעניים. אוסף זה כולל 271 אסימונים מזה של הדיקן של פיליפ הארדואן דה סן ז'אק ב-1636 ועד לזה של אדמונד-קלוד בורו בין השנים 1786-1793.

יותר מ-2,000 מדליות מנציחות רופאים ומנתחים, מפורסמים יותר או פחות; שגילו תגליות נהדרות, ומתעדות את התאריכים של מגיפות דרמטיות או חיי אדם שניצלו.

אחרי שבילינו שם שעה טובה, ועברנו בין כל המוצגים, חשבתי על הרופאים והחוקרים שאני מכירה, ועל המסע המופלא שעולם המדע עבר ועובר ומשתקף במוזיאון. מעולם של שרטוטים לא מדויקים, ניתוחי שטח, טענות טפלות, לעולם של הדמיות תלת ממדיות, הדפסת אברים, שכפול תאים. וחשבתי לי, כמה חשובה הפרספקטיבה ההיסטורית הזו גם כדי להכיר את גודלם של בני האדם, ביצירתיות, בעבודת הכפיים ובתיעוד, וגם כדי להכיר תודה על הבריאות ועל הכלים שיש לנו היום שמעניקים לנו חופש נוסף על אף המגבלות הפיסיות.

אז לכם, אוהבי ההתבוננות והמחשבה והאהבה, בהזדמנות, בקרו במוזיאון 🙂

מצרפת לכם גם את הסרטון שהכנתי על המוזיאון

Musée d'Histoire de la Médecine

כתובת המוזיאון היא: 12 Rue de l'École de Médecine, 75006 Paris, France

אני יודעת שהקוראים שהגיעו עד הנה כבר מכירים אותי קצת, ובטוח יש לכם מה להגיד, לכן הוספתי תיבת תגובות בתחתית העמוד לתיקונים, הערות, מחוות ושאלות.

חוץ מזה, בזמני הפנוי בו אני לא כותבת לכם סיפורים ועורכת סרטונים, אני מדריכה סיורים בעיר. הצטרפו אליי או שתפו עם חבריכם קרוביכם משפחתיכם,

אתם יודעים שאפשר להצטרף לסיורים ושיטוטים שלי בעיר באינסטגרם, לשריין סיור איתי בעיר, לקרוא עוד דברים שכתבתי, להצטרף לקבוצה WhatsApp שבה מתעדכנים ראשונים ומעדכנים על דברים בזמן אמת בפריז, תוכלו גם לקבל עדכונים על סיפורים נוספים בדף הפייסבוקשל LookThinkLove ויש גם קבוצת פייסבוק שתוכלו לשתף חוויות, המלצות, דעות והכל מנסיונכם האישי.

למה הקשבתי כשכתבתי?