כולנו יודעים שיש יש מלכים שהשאירו אחריהם רק ארמונות גדולים ושמועות,
אבל יש כאלה שהשאירו אחריהם שפה שלמה של סמלים, דימויים וכוח.
כזה היה לואי ה-14, “מלך השמש”, שכולנו מכירים גם מורסאי. לואי ה-14 לא שלט רק באמצעות צבא ודיפלומטיה.
הוא שלט גם דרך אמנות ויופי. והאמנות שימשה עבורו כלי פוליטי של ממש.
אז היום אני לוקחת אתכם לביקור קטן בזמן בתערוכה מיוחדת שככל הנראה לא תספיקו להגיע אליה, כי היא מסתיימת ב8.2.26, וזו תערוכת השטיחים המלכותיים של מלך השמש.
זו תערוכה יוצאת דופן המוצגת ב-Grand Palais בפריז, ובה נחשף לקהל המבקרים אוצר היסטורי נדיר:
סדרת שטיחים מלכותיים מהמאה ה-17, שכל אחד מהם מספר פרק בשלטונו של לואי ה-14
קרבות וניצחונות, הסכמי שלום, ערכי המלוכה וסימבולים אייקונים ורגעים מרכזיים מחייו של המלך.
שטיחים מלכותיים: אמנות עם אידיאולוגיה
השטיחים העצומים הללו תוכננו במקור עבור הגלריה הגדולה של הלובר,
אך הם לא נוצרו רק למטרות אסתטיות.
מאחורי הפאר ועבודת היד המרשימה הסתתרה מדיניות ברורה.
ז’אן-בטיסט קולבר, שהיה שר האוצר של לואי ה-14, הוביל יוזמה שאפתנית, והיא סוף סוף להקים מפעל מלכותי לייצור שטיחים בצרפת (מה שקרוי היום ה-Mobilier national, ועד היום עוסקים בו במלאכות יד עתיקות ושימורן) .
אבל מאחורי הקלעים הייתה מטרה, והיא הייתה לשחרר את צרפת מהתלות בייבוא שטיחים יוקרתיים מהעולם המוסלמי,
ולבסס תעשייה לאומית שתבטא עוצמה, זהות ויוקרה צרפתית.
מהלובר לורסאי – ומה קרה לשטיחים
קולבר הצליח, והמפעל המלכותי קרם עור וגידים ואף החלו לייצר את השטיחים! אנחנו מדברים על המאה ה-17, ושטיחים צבעוניים, מצמר איכותי, עם מכונות מסורתיות ושטיחים גדולים ממש כמו השטיחים שבאו מחו״ל.
אבל כאן קרתה תפנית בעלילה, והתוכניות המקוריות השתנו כאשר לואי ה-14 העביר את מרכז השלטון לורסאי.
כתוצאה מכך, רבים מהשטיחים מעולם לא הוצגו כפי שתוכנן.
חלקם שימשו כמתנות דיפלומטיות,
אחרים קישטו ארמונות ומבנים רשמיים, ואפילו בארמון האליזה עד לכהונתו של מקרון,
וחלקם פשוט נעלמו עם השנים.
כיום נותרו שטיחים בני כמעט 400 שנה
ובאמת השטיחים הללו הם אוצר היסטורי נדיר, המאפשר הצצה מרתקת לאופן שבו אמנות, פוליטיקה וכוח נשזרו זה בזה, ובכלל מלאכות היד, העיטורים, הנושאים, הסמלים וההקשר המלכותי פותחים צוהר לתקופה רחוקה.
ה-Grand Palais: אדריכלות, תרבות והיסטוריה
וצריך לדבר גם על האכסניה, שהיא ה- Grand Palais, אחד המבנים המרשימים בפריז, מבנה שנבנה ב-1900,
ובהחלט נבנה כדי להרשים. הגראן פאלה מייצג מאוד את רוח התקופה עם קשתות המתכת העצומות, גג הזכוכית שאפשר לראות אותו ממקומות רבים בפריז, ובנוסף המסר החרות ומקבל את פני הבאים ומכריז, ״מונומנט זה הוקדש על ידי הרפובליקה לתהילת האמנות הצרפתית״ ובצרפתית ״טהורה״ – “Monument consacré par la République à la gloire de l’art français“. וככה עד היום, הGrand Palais הוא מקום המארח באופן יומיומי תערוכות אמנות רבות ומשתנות, תחת האור המופז שעובר דרך תקרת הזכוכית.
הGrand Palais מצליח לחבר בין אדריכלות מונומנטלית, היסטוריה צרפתית ואמנות – קלאסית ועכשווית כאחד.
לגלות את פריז דרך שכבות של משמעות
אם אתם אוהבים לגלות את פריז דרך היסטוריה, אמנות וסיפורים שמאחורי היופי,
זה בדיוק סוג התכנים והחוויות שאנו עוברים גם בסיורים שלנו.
לפרטים נוספים ולקביעת סיור – מוזמנים ליצור קשר.
ואם אתם כבר מרגישים את פריז מתקרבת בטיסה חלקה, מוזמנים להתייעץ ולעדכן בתיבה למטה, לעקוב אחרי הסיורים והשיטוטים בפריז באינסטגרם ובפייסבוק, קראו עוד דברים שכתבתי, הצטרפו לקבוצה WhatsApp שבה מתעדכנים ראשונים ומעדכנים על דברים בזמן אמת בפריז, תוכלו גם לקבל עדכונים על סיפורים נוספים בדף הפייסבוק של LookThinkLove ויש גם קבוצת פייסבוק שתוכלו לשתף חוויות, המלצות, דעות והכל מנסיונכם האישי. מחכה לכם!
וכמובן שנסיים בשיר בצרפתית, הפעם לא שאנסון – אלא שיר כמעט ולא מוכר של סרג׳ גינסבורג (בעיקר יהודים צרפתים מכירים), בינינו זו גם הבדיקה שלי אם מישהו מגיע עד כאן 🙂