כריסמס, נואל בפריז, חג סוף השנה וגם חנוכה בלב, והעיקר, אורות!
הצעת מסלול בין שווקי הקריסמס בחודש דצמבר 2024, שמתחיל בנוטרדם ומסתיים בשער הניצחון של פריז.( הקישור כאן מוביל למפת המסלול המלאה).
בסוף הסיפור מצורפת מפת הטיול.
ארגנתי את התוכן בצורה שתאפשר לכם ללכת בין המקומות כמסלול, ובסוף אוסיף כמה בונוסים לקפיצה בעיר 🙂
לכבוד תפאורת האורות המקשטת את העיר, אשתף אתכם במקומות בפריז בהם החג חוגג וצוהל, וששווה לבקר בהם כדי לחוש את אווירת החג, להתבשם משמחת החוגגים ולהנות מהאור הטוב ששוטף כל פינה, וכמובן, על הדרך להכיר את פריז 🙂
המסלול שלנו מתחיל מול כנסיית נוטרדם המחודשת. (תוכלו ללחוץ על שם המקום ותקבלו קישור למפות גוגל)
קצת רקע הכרחי מקדים –
ביקור בצרפת ובפריז בתקופת אמצע החורף, הוא הזדמנות להתוודע ולהנות מאווירת חג הנואל הצרפתי וחגיגות סוף השנה האזרחית בצרפת.
חג המולד, הקריסמס, ובשמו הצרפתי נואל מקשט כל פינה ברחובות העיר, וכבר מסוף חודש נובמבר תוכלו לראות את בעלי החנויות מקשטים את חלונות הראווה במוטיבי החג, ואנשים רבים נושאים על כתפם את עץ האשוח, במידות שונות – מאשוח ננסי בגודל של אדן חלון, לאשוחים עצומים בגובה של עמוד רומי.
תאמרו, למה בעצם חוגגים בצרפת את הנואל? הרי זו מדינה שחרטה על דגלה את החירות וניתצה את הסמלים הדתיים!
נכון, אמנם צרפת ידועה במלחמות הדת (והחילוניות) שהתחוללו בה, אך כמו במדינות אחרות באירופה, על אף המהפכות והתהפוכות הדתיות, עדיין קיימת מסורת נוצרית חזקה ומשמעותית. אז גם שעם השנים המדינה הפכה לחילונית, חג המולד, הנואל נשאר חלק חשוב מהתרבות הצרפתית. יש צרפתים החוגגים את החג ממניעים דתיים, ואחרים החוגגים אותו כזמן של מפגש משפחתי ותרבות. החג אינו מיועד רק לנוצרים, וצרפתים חילוניים יכולים להרגיש קשר אליו כחלק מהמסורת הלאומית. ולכן, על אף שקיימת הפרדה בין דת למדינה, חג המולד נותר חשוב מהבחינה החברתית והתרבותית, ותוכלו לראות שמציינים אותו גם במוסדות הממשלתיים.
נקודת העצירה הראשונה שלנו היא שוק קריסמס קטן ולא ממש מוכר, וחבל, שוק הכריסמס שליד הנוטרדם!
הוא נמצא בגינה יפהפיה גם בדרך קבע, הקרויה על שמו של ראש ממשלה צרפתי מימי מלחמת העולם הראשונה, מסייה רנה ויואני, ובה אגב נמצא גם העץ הותיק והעתיק ביותר בפריז, שנשתל ב1601, תקופת שלטונו של הנרי הרביעי!
אבל בואו נתכנס בחזרה לשוק, כי עוד רגע הוא יעלם 😉
*עדכון 26.12.24* השוק אכן סיים פעילותו בחג המולד, אבל בכל אופן שמרו לכם את הגינה לעצירת מנוחה נעימה ברובע הלטיני.
אז למי שפחות מכיר, השוק נמצא ברובע החמישי, צופה על הנוטרדאם,

יש בו ביתני שוק המוכרים שתיה ומאכלי חג, גבינות, עבודות יד, סבונים וחפצי חן 🙂 לעיתים יש בו אומנים וזמרים. השוק שומר על התחושה הנעימה של גן קטן יחד עם החגיגיות של השוק, ויש לו יתרון שהוא מעגלי כך שאפשר להתמצא בו בקלות רבה.
תהנו! ותחזרו לגינה המתוקה הזו גם בלי קשר.
משם נמשיך בכמה דקות הליכה, ובנתיים אספר לכם שאין המון הבדל ממשי בין "נואל" ל"כריסמס" מבחינת המשמעות. "נואל" הוא השם הצרפתי לחג המולד, בעוד ש"כריסמס" (Christmas) הוא השם האנגלי לאותו חג. החג הזה מציין את הולדתו של ישו, והוא נחוג ב-25 בדצמבר במסורת הנוצרית. אחד המנהגים הבולטים בצרפת הוא ארוחת ה-24 בדצמבר, שהיא ארוחה משפחתית עשירה, ומגישים בה סוג של רולדה שנקראת לה בוש דה נואל (״ Bûche de Noël״) תוכלו לקרוא עליה וגם אולי למצוא מתכון בגוגל
זו הייתה הליכה מאוד קצרה, כי כבר הגענו לפלאס סן מישל!
גם שם מוצבים ביתנים מתקים בהם יש מוצרים לבית, תכשיטים, סבונים ומוצרים מקומיים צרפתיים. איזה כיף! ומעל ניצבת מזרקת סן מישל האדירה ששווה התבוננות.

הידעתם שהמילה סן משמעה קדוש? או קדושה? ושאם תדברו במבטא כבד יש עוד כמה משמעויות למילה הזו, כמו ללא, sans, ועוד משמעות שקשורה לחלק גוף נשי.. שאלו את חבריכם 😉
אנחנו ממשיכים בהליכה נעימה על הנהר (מאיזה צד שתבחרו, גם ישו אומרים הלך על המים 😉 נחצה אותו ונתכוונן (עדיף דרך Rue Saint-Honoré) אל כיכר ונדום המפורסמת שבמרכזה עמוד ונדום, שעליו עומד נפוליאון הראשון, סוף סוף במנוחה, אחרי שהפסל הקודם שלו נופץ על ידי הקומונה הפריזאית… ומה שהעינים שלו ראו במקום הזה.. אבל עכשיו הוא רואה משהו נחמד מאוד, הוא רואה אתכם מטיילים להנאתכם בעיר האורות, שאולי נקרא לה עכשיו עיר האקסטרה אורות?
האמת היא שעמיתיי ועמיתותיי מדריכי הטיולים בעיר הפליגו בשבחי המלונות המפורסמים וכמובן בשבחי תאורות המותגים העצומים שבדרך לפלאס ונדום, אז אתן לכם לשמוע מהגיגיהם בנושא 😉 ואשלח אתכם לעוד פינה מתוירת בהחלט,

בפלאס מוריס בר, (Pl. Maurice Barrès), שם נמצא אחד מאייקוני האינסטגרם לתצלומי כריסמס מוארים 😉 ולמיטיבי הקלדה בגוגל אשלח אתכם לקרוא על האדון שעל שמו הכיכר 😉

כדי שנהיה מוכנים ליעד הבא שלנו, אספר לכם קצת על מקור החג הנוצרי, בעצם המקור של חג המולד נובע מהמסורת הנוצרית, שבה נולד ישו ב-25 בדצמבר. החג הוכרז במאה ה-4 לפנה"ס כחג דתי רשמי, במיוחד לאחר שהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה. ובינינו, יש לנו כישראלים מלא קשר לאירוע, כי הרי ג׳יזס נולד אצלנו, ואפילו היה משלנו. ברוח המאות ה-14 וה-15 הפך חג המולד לאירוע עם מסורות שירה, אורות, עץ חג מולד התבסס ותפילות ייחודיות לחג.
הלאה! לגמנו מאורות הקלאס והעשירון העליון וחשנו בגבוה ועכשיו הזמן לכיף האמיתי, לפסטיבל, למשחקים, למאכלי החג שהם מאסט , גן החג בגני טווילרי….. קצת קשה להגיד עליו לא ראינו לא שמענו,
כי יש בגן את גלגל הענק המואר בצבעי הטריקולור ואפשר להבחין בו מכל רחבי העיר (תצפית מומלצת – המונמרטר), ועוד שלושה לפחות מתקני לונה פארק מסחררים, כמו נדנדות מסתובבות, סירה מתנודדת, מכוניות מתנגשות, ועוד ועוד… דוכני משחק ומאכל ודוכני ממכר למזכרות וכמובן סנטה להצטלם איתו (בפעם האחרונה שהייתי שם סנטה היה מרוקאי)
אבל… חשוב לומר.. כל העם עולה לרגל, והומה וצפוף ודחוס. אז צריכים לבוא נחושים ואוחזי ידיים וגם כי צריך לייצג את המדינה בכבוד ביריות בבלונים ולהגיע לדובי. דוז פוינט לפחות חברה 😉 אבל זה כיף למי שרוצה לאבד את עצמו בתוך החוויה 🙂
אם אתם עדיין כאן איתי, הולכים אחרי בצייתנות (ובאמונה עיוורת) ולא שיכורים מכל היין החם ששתינו בדרך, תעקבו אחריי בין העצים,

אנחנו נצא מהגן דרך היציאה של כיכר הקונקורד (הלובר מאחורינו, פנינו אל השאנז אליזה, ומשמאלנו מוזיאון האורנז׳רי) ושם, סוף סוף ננוח.
בכיכר הקונקורד הניחו השנה את גן החג שבד״כ היה בהוטל דה ויל, וואלה, שיחקו אותה. קודם כל – המיקום…. מאחורינו גני טווליירי, משמאלנו האסמבלי הצרפתי, בשעה 10 תוכלו לראות את האייפל, במרחק נגיעה האובליסק המצרי של כיכר הקונקורד ובשעה 12 שער הניצחון ניצב גאה. מה רע?

ומה שטוב… שבגן המתוק הזה מתנגנת מוזיקה נעימה ומרגיעה, יש איילי עץ תמימים, ואפשר לטייל בין עצי אשוח שאינם מקושטים מדי. בהשוואה לחג עם קישוטים שלנו – מדובר בסוכה המינימליסטית של השכן המלומד. יש שם ספסלי קק״ל, וזה הזמן רגע לשבת…
לאוכלי הכשר ביננו (ושעדיין לא החליפו דת בשל האטרקטיביות הצבעונית 😉 ספויילר – הדת שלנו הכי שווה ברור) זה הזמן להוציא את הסנדוויצים שהכנתם ולנוח על זרי הדפנה כי וואלה עשינו דרך.
אבל לא סיימנו…. אורות השער הרחוק עוד מנצנצים ואיך לא ננוק ננוק על שעריו ? מה גם ששדרות השאנז אליזה מוארות באור יקרות (גורם לי לחשוב על חשבון החשמל של העיר… אבל וואלה אפשר לומר ששאר השנה מתקמצנים פה לפעמים אפילו על התאורה של האייפל.. לא?)

בזמן שאתם זוקפים את כתפיכם לקראת העלייה בשאנז אליזה (שבצרפתית נכתב בכלל שאמפ, champs, שדות האליזה.), נענה על שאלה שכמובן מסקרנת את כולם ונציע כמה הסברים אבל אתם יותר ממוזמנים להציע את שלכם.
השאלה היא למה שמים אורות בכריסמס? האורות בחג המולד היא אחד מהמנהגים הידועים ביותר, ויש לה מספר הסברים. מבחינה דתית, האור מסמל את ישו כ"מאור העולם" שמביא את האור לאפלה. מבחינה תרבותית, השימוש באורות בתקופת החורף עוזר לשפר את מצב הרוח ולהפוך את הערבים הקרים והמחשיכים לאירועים מחממים ומזמינים. גם הוספת אורות לעצי חג המולד ולעיטורים בבית מסמלת את האור והחום שנכנסים לתוך הבית והלב, במיוחד בעונת החורף הקשה, שלנו כישראלים קצת קשה להבין לעומק (או שבעצם לא..)

טוב… זה הזמן שאנחנו נפרדים לשלום ואתם הולכים בפרי סטייל אל האורות של שדרות שאנז האליזה. אני אפילו לא שמה קישור כי קשה לפספס את היעד הבא 😉 ממליצה לכם לשים לב בעליה, משמאלכם באבניו מונטיין תאורת העצים עוטפת ויפה.

בקרוב אמשיך את הסיפור הזה הזה ואשתף אתכם בכמה פינות חמד מתוקות ומוארות ברחבי העיר שלא כחלק מהמסלול. מוזמנים להצטרף אליי לסיורים בריל טיים – תראו בסטורי שלי 🙂

כאן לכל שאלה! ואשמח לשמוע מכם תמיד 🙂
אפשר להצטרף לסיורים ושיטוטים שלי בעיר באינסטגרם, לקרוא עוד דברים שכתבתי, להצטרף לקבוצה WhatsApp שבה מתעדכנים ראשונים ומעדכנים על דברים בזמן אמת בפריז, תוכלו גם לקבל עדכונים על סיפורים נוספים בדף הפייסבוק של LookThinkLove ויש גם קבוצת פייסבוק שתוכלו לשתף חוויות, המלצות, דעות והכל מנסיונכם האישי.
מצרפת את שירו היפהפה של מישל ברג׳ה – את האור של יומי.
וכן באלי להגיד, למי שקורא עד הסוף… שהאור הכי חשוב בחיים,
זה האור מבפנים.
אמנם האמצעים הללו מקלים על החיים בקור ובאפרוריות האירופאית, אבל הם אפילו עושים יותר טוב כשהם מרוממים משהו טוב. אם זה עשייה חיובית, יצירה, משפחתיות, נתינה, תמיכה ושמחה.

מאחלת לכם חג חנוכה שמח ומתוק. חנה.
